יש לנו צרכים אינסופיים והם מעסיקים אותנו ללא הרף. עד יום מותנו אנחנו מספקים את הצרכים האלה ("עוד עוד עוד" אנחנו אף פעם לא מסופקים) ומבזבזים אנרגיה אדירה בדרך.
אנשים בסוף דרכם "מתעוררים" לדבר ומבינים שביזבזו את כל חייהם לשווא. הם השיגו בדרך רכוש, קריירה, תארים , כסף , מין , הנאות אבל בעצם ביזבזו את חייהם על הבלי הבלים. על כן , כדי שניהיה יותר מודעים ,עלינו להבחין בין עיקר לטפל ונשקיע יותר ברוח ופחות ופחות בחומר . זו אחריותנו בלבד…
כל הדברים שנדמה לנו שאנו צריכים אותם, אם נתבונן בהם, ניווכח שאנחנו צריכים פחות ופחות, אם בכלל.
"בשביל להיות מאושר , אינך צריך דבר "
סימני דרך 