כל אחד נשלח לעולם עם משימה למעשה כל הדתות זהוא . האל של כולם הינו אחד. כולנו עובדים את אותו אל. מחשבים, טלביזיה מקלטי רדיו ורשמקולים הינם הכלים הפרמיטיביים ביותר של התקופה הזו. האגו הרכושני שלכם תמיד ינמיך את התדר שלכם. ברובדי מוחכם המושלמים ישנו כזה ידע אך אינכם מיודעים לגביו. המדריך הרוחני האמיתי ביותר … המשך לקרוא מספר הידע 3

אל תאבקו לשווא . בתקופה זו אתם זקוקים לרוגע דבר אינו קורה ללא סיבה . הסיבה היוצרת את הסיבה נולדת תמיד מהתוצאה מאושר האדם המשווה זהב לחול החטא הגדול ביותר הוא האויבות של יצור אנוש כלפי יצור אנוש ברמתו של האל אין פנטיות וקנאות עיוורת. כל דבר בטבע הינו טהור וזוהר. התוהו ובוהו איננו באל … המשך לקרוא מסרים מספר הידע 2

הנכם כוכב לכת ההורס את עצמו באופן לא מודע התגברו על מחלותיכם ללא תרופה כבוד הדדי הוא הכרחי כל אחד אחראי בעצמו על הכל בשעה שבן האנוש מטהר את עצמו , הוא מטהר גם את היקום. דע שזה כך...

שמחה היא משהו תמידי שאמור להיות אתכם כל הזמן ללא סיבה או תנאי. עליכם להיות שמחים באמת לגבי כל דבר שקורה או לא קורה . פשוט לקבל את החיים כפי שהם ללא כל צורך שיהיה מישהו שיעשה לכם משהו.  

לא קל לדמיין איך אפשר להיות בלבד מבלי לעשות דבר. אם נהיה כנים, נאלץ להודות שרב הזמן אנו נוהגים כאילו אנחנו doing human ולא being human.

בדרך כלל אנו פועלים מתוך ציפייה כלשהי - אנו רוצים לשנו משהו , לקבל משהו , להגיע למקום מסויים , להשיג יעד , לזכות ברווח.  

חיים עשירים בחוויות המגיעים לפסגה בשלווה, עשירים בהתבוננות ומלאים בנוכחות. האם הזקנה אינה הזמן לנטוש חובות ודאגות ולהקדיש עצמנו לחיינו הפנימיים - חיי הרוח. אנו חיים את חיינו ברגע הנוכחי בלבד. אין לנו חיים אחרים. כל רגע בחיים הוא רגע חדש ("the history starts now" ).  

עלינו להרשות לעצמנו להפסיק להאבק , לצאת מהקרב. קבלת השינויים פירושה לחבוק יחד בריאות וחולי. יש לפתח התבוננות יציבה ונינוחה בשינויים שקורים לנו מבלי להזדהות או להתנגד להם יתר על המידה.

פעולות חיוביות , אף הקטנות ביותר , מביאות שמחה לרגע הבא ולחיים הבאים , כמו זרע קטן המצמיח שפע של יבול.

סדר בבית פירושו טיהור פנימי. חיים שאינם גורמים נזק, נטולי אשמה , חרטה או קנאה

השקפותינו , דעותינו , מאבקינו , מחשבותינו, חלומותינו , זכרונותינו, אכזבותינו, תיסכולינו וכן הלאה - הם מקור בלתי נלאה לרעש פנימי. קיימים סוגים שונים של מדיטציה העוזרים להשקיט את התודעה כגון שימוש במנטרה, נשימה או בנר.  

העצירה היא משימה לא קלה משום שנוצרו בנו דפוסים של פעלתנות חסרת מנוח. אפשר לשבת או לשכב בהרפיה עמוקה , לסקור את את הגוף ולבדוק באילו איזורים מופיע מתח או כיווץ . כאשר נפגוש את המקומות האלה בנינוחות , נפתח שקט פנימי יותר. עצירה פירושה חיים חופשיים ללא התנגדות, שחיה עם זרם החיים מבלי להאבק … המשך לקרוא עצירה

רוחניות היא חבור לאיכויות האנושיות כמו - אהבה, חמלה, סבלנות וסובלנות, מחילה , שביעות רצון , תחושת אחריות והרמוניה.  

(מתוך "ערות בחיי היום יום") אם אנו מפתחים הקשבה עמוקה לגופינו הוא מסוגל להדריך אותנו לכיונים בריאים והרמוניים בחיי היום יום שלנו. ביכולתו להזהיר אותנו מעימותים , ממריבות ומכעס אף לפני שתודעתנו מכירה בהם רגלינו מובילות אותנו בכיוון הנכון. בטננו מבטאת את האינטואיציה שלנו. שרירנו חושפים בפנינו את ההגנות שלנו. הגוף מכוון את התודעה בדיוק … המשך לקרוא הקשבה לגוף

יש לשחרר את הצורך לשלוט. עלינו ללמוד להרפות ולא לנסות לשלוט בדברים. אין לנו צורך לאחוז בשום דבר בעיקר לא ברכושנו. להרפות מן הצורך לחוות דברים מסויימים, מן הציפייה שהדרך או המורה יביאו לתוצאות מסויימות. רבים מהאירועים שקורים לנו, אינם בשליטנו . הם מתרחשים בכל מקרה.

אנחנו לא יודעים הרבה דברים , יותר ממה שאנחנו יודעים. במילים אחרות, מה שאנחנו "יודעים" הוא נקודה קטנה במרחב ידע אינסופי כפי שכדור הארץ הוא נקודה מיקרוסקופית ביקום אינסופי. על כן , עלינו להמנע מהסקת מסקנות , פרשנויות או דעות שונות וידועות. עלינו ללכת בדרך של אי אחיזה. לא להחזיק בעמדות , דעות ומחשבות. לראות … המשך לקרוא הבלתי ידוע הוא הידוע

יש לנו ללמוד לחקור את החיים, להתבונן בהם ולהשתחרר מאמונות כובלות ומדפוסי מחשבה אוטומטיים. יש לפתח את היכולת לחקור, לבדוק ולשאול ואז נראה את החיים כמות שהם ללא אשליות . חקירה עצמית היא הדרך אל האמת.

אחת התכונות העיקריות שיש לנו ללמוד הן סבלנות וסובלנות. אלה מהתכונות הקשות ביותר לרכישה ולכן יש להתאמן בהן יותר ויותר. בכל רגע בחיים.

עלינו להבין שכולנו באנו מאותו מקור וכולנו אוהבים את אותו אל, רק קוראים לו בשמות שונים. לכן, כולנו אחד.

אנו עסוקים בלחנך את האחר - מה לעשות , איך לעשות וכו'. אנו לא אמורים לעשות זאת עד שאנו מחנכים את עצמנו. אנו לא יכולים לחנך את ילדנו עד שאנו לא הופכים לדוגמה ומופת. בתקופה זו, לא ניתן לחנך אחרים לדברים שאנו לא מיישמים על עצמנו. אם מנסים, הדבר מתגלה מיידית.